LE CINQUE TERRE- חמשת היבשות

le cinque terre – חמשת היבשות- מקום מופלא ביותר , מקום שבו הים והיבשה יוצרים שילוב מיוחד במינו. חמש עיירות מיניטוריות  שחלקת שוכנות ממש על חוף הים וחלקת על צוקים המשקיפים על הים…חמשת היבשות שייך למחוז ליגוריה regione liguria -המקום עצמו הוכר ב 1997 כנכס עולמי ומוגן על ידי אונסקו . יין ושמן הזית הם חלק מפרנסת תושבים במקום. אוכל בעל היסטוריה עתיקת יומין שבו הדגים הם המרכיב העיקרי.. Vernazza, Reggio, Corniglia, Manarola, Riomaggiore  הם שמות המקומות שמרכיבים ביחד את במשת היבשות.. ניתן לטייל ברגל בטיול שמתחיל בשמורת הטבע עצמה, מסלול המשלב ים ,טבע, צוקים וחוויה מיוחדת במינה… למי שלא רוצה ללכת  ניתן להגיע לעל מקום בנסיעה ברכבת מקומית שעוצרת בכל מקום , דבר שמאפשר לבקר ולהתרשם מהנופים, המסעדות ובתי הקפה שנימצאים בכל מקום.. ישנם בתי מלון אבל ממולץ להזמין מקום… אני בחמשת  היבשות ביקרתי יותר מפעם אחת, בין עם זה לסוף שבוע ארוך או רק לביקור יומי … החוויה מובטחת .השילוב של הטבע והנופים  מדהימים, חופי ים קטנים, ההיסטוריה המרשימה של המקום והמטבח המקומי יהפכו את הטיול שלכם לפנינה מקסימה… התמונה שצרפתי  היא פנינה קטנה בשבילי ומלאה זיכרונות יפים.. אני חושב שהתמונה מדברת בעד עצמה. המקום Riomaggiore שם גם אכלתי את הפוקצ'ה במילוי גבינה הכי מדהימה אי פעם…

riomaggiore- le cinque terre

הטעם של נפולי- המשך מסע

הקיץ כאן ועונת החופשות החלה…כולי מלא געגועים לאותם ימי חופש בהם ביליתי ברחבי איטליה. במשך שנות שהותי באיטליה -במעט 17 שנים, אין ספק שהייתה לי האפשרות להכיר מקרוב ערים ומחוזות לאורכו ורוחבו של האי האיטלקי. מהדרום ועד הצפון הרחוק נופי איטליה משתנים ממקום למקום, האנשים, המנטליות ואפילו ניב השפה (דיאלטו) משתנים ממקום אחד למשנהו, דבר שמשפיע כמובן באופו ישיר גם על המטבח המקומי, עם זה ליד הים או במעלה ההרים, השימוש בחומרים משתנים לפי צורכי המקום, אופן הבישול והמתכונים כמובן. למי שיוצא למסע ברחבי איטליה ורוצה להכיר אותה באופן מעשי צריך לעשות זאת גם דרך המטבח המקומי. המיטבח האיטלקי מכיל יותר מרק פסטה, פיצה, פוקצ'ה או מוצרלה…אני מזמן התאהבתי.

יש בי כל כך הרבה חוויות וזיכרונות, תמונות מחיי יום יום, מסעות וטיולים. על חלק מהם אני אשמח לשתף ולספר: דרך כתיבה, תמונות ומתכונים. הייתי רוצה שתכירו את אותה איטליה שאני הכרתי וחייתי, לצאת למסע שונה דרכי ושונה כמובן מטיול של מדריך תיירים טיפוסי. את המסע התחלתי בנפולי- סיור ברחבי העיר שאותו פרסמתי לפני זמן מה…היום בשביל להמשיך החלטתי לפתוח דווקה במתכון נפולטני מקורי ומוצלח במיוחד בפשטות שלו ובטעמים שבו, בדיוק כמו שמבשלים בנפולי.

 

Baccala'  'nacassuola  \בקלה במחבת   ( 4 סועדים)

מצרכים :

1 ק'ג דג בקלה

600 גרם עגבניות אדומות קלופות וחתוכות גס

 100 גרם זיתים שחורים בלי גרעינים  

30 גרם צלפים 

1 פלפל אדום חריף (אפשר גם פלפל יבש גרוס- לפי הטעם, לא צריך להיות חריף במיוחד) 

שן שום שמן זית (כמה שמספיק- אפשר גם קנולה)

פטרוזיליה טרייה קצוצה דק

מלח

לקחת את דג הבקלה, לשטוף היטב ולהניח בצד. במחבת עם שמן לטגן את השום ביחד עם הפלפל החריף, להוסיף את העגבניות ולבשל כ 10 דקות. לקחת את הבקלה ולחתוך לפרוסות עבות ולהוסיף אותם לעגבניות יחד עם הצלפים והזיתים השחורים וממשיכים בבישול כ- 30 דקות על אש נמוכה.לקראת סיום הבישול לפזר פטרוזיליה קצוצה ולהגיש. המהלך הבישול רצוי לכסות במכסה ולהסיר אותו לקראת סוף הבישול.

(בנפולי ניתן למצוא למכירה בשווקים דגי בקלה מיובשים תחת מלח אותם שוטפים היטב ומשרים המים  לפחות 24 שעות על מנת לנטרל מעט את המליחות ולתת לדג לספוג מעט את המים.)  

 

 

כשהכובע הופף לאומנות…

כובע – הוא פריט לבוש המשמש לכיסוי הראש לצורך מטרות שונות ומגוונות כגון: הגנה מפני השמש, הגנה מפני קור, אמירה אופנתית, יופי, כחלק ממדים, סמל תרבותי או דתי ועוד.. קיימים אין ספור סוגי כובעים, בשנים האחרונות הכובע נהפך לאביזר אופנתי לכל דבר, לנשים וגברים כאחד. צמר, קנבס, פרווה, לבד, עור, אריג וקש הם החומרים מהם מכינים את הכובעים, תלוי בסוג העבודה, לאיזו מטרה ועונה כמובן.  הכובע הוא אביזר אופנתי שמלווה אותנו כבר שנים, לא מתאים כל אחד משום שגם  כובע צריך לדעת ללבוש. מעצבים כמו philip treacy- stefphen jones לקחו את הכובעים לרמה אחרת , יצירות אומנות בפני עצמן, כובעם שנתפרים ונמכרים כפריט יחיד במינו, פעמים רבות נתפרים בעיצוב אישי ללקוחות לאירועים מיוחדים ומותאמים לבגדים. השימוש בצבעים, צורות ונפחים חדשים מאלו שהיינו רגילים הופכים את כל זה לחוויה מיוחדת במינה…יפה או לא זה כבר לטעמו האישי שלכל אחד מאיתנו.מה אתם חשבים ???

אופנה בעייני המצלמה.

חלק ב.

 

אופנה בעייני המצלמה …

השילוב בין אופנה איכותית וצלמים יצירתיים בהחלט מעוררת השראה, כשאני מתבונן בתמונות ישנות שצולמו מיד עם תום המלחמת העולם השנייה, עולם האופנה אחרי שנים קשות של מחסור נולד מחדש Dior יצא במראה חדש , Cocco Chanel ואחרים כולם נולדו מחדש, בדים יקרים, צבעים, גזרות חדשות ונשייות… השינויים מגיעים גם לעולם הצילום וצלמים מפורסמים החלו בשיתוף פעולה עם מעצבי האופנה, חזון, תפיסת עולם חדשה והשראות חדשות הולידו בסופו של דבר צילומי אופנה מדהימים בפשטות שלהם ועדין חזקים ומרגשים גם היום אחרי הרבה שנים מאז שצולמו..היום צילומי אופנה נהפכו להפקות אופנה יוקרתיות המוזמנות על ידי מגזינים יוקרתיים, דוגמניות מפורסמות, כוכבות קולנוע, בגדי יוקרה וסטים מהממים מותנים לנו הצופים הזדמנות להנות ולהתבונן, לחלום ולקבל השראה..

חלק א.

 

 

ALTA MODA- אופנה עילית 2011

לפני כשבוע נסגר המסך על שבוע האופנה העילית בפריז לחורף 2011. עוד עונה מסקרנת ושופעת לאופנה הפריזאית. מספר בתי אופנה הציגו גם השנה את מייטב המסורת של האופנה העילית. כמו בכל שנה ישנם קולקציות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות..שתי קולקציות שאהבתי הם של valentino ושל giambattista valli…

la settimana dell'alta moda parigina ha chiuso il sipario. una settimana intenssa e di sfilate  dove la tradizione, la qualita e la creativita  sono in primo piano, come ogni stagione ci sono collezioni di gran successo e quelli  di meno.. ecco' due collezioni a me piaciuti- Valentino e Giambattista Valli

השמלה המושלמת – GRACE KELLEY

גרייס קלי – סמל לאלגנטיות  מעודנת ואייקון של אופנה ויופי בחייה ובמותה .. שמלת הכלולות שלה הפכה מזמן לחלק  חשוב מההיסטוריה העולמית של עולם האופנה ועדיין משמשת כמקור השראה לכלות רבות.

השמלה המלכותית -THE ROYAL WEDDING GOWNS

כל כלה רוצה להרגיש נסיכה ליום אחד, אבל מה קורה כשמדובר בנסיכה אמיתית או בכלה שמיד עם תום החופה תהפוך באופן רשמי לנסיכה …חתונות מלכותיות תמיד היו מוקד התענינות ת דבר שתפס תאוצה  גדולה יותר מצבור נרחב יותר בכל העולם, הרי שמדובר בהפקה גרנדיוזית ומרשימה. אז יש הכל החל ממלך ומלכה, נסיכים ונסיכות והרבה ניצבים בעלי תואר אצולה, התפאורה המרשימה, רשימת האורחים המפוארת, בגדים, קישוטים וכירכרות מפוארות …כולנו שותפים לארוע , להכנות ולהשארות על כל פרט ופרט בחתונה כאילו היא שלנו. אין כל רע בלקחת חלק כצופה באירוע גדול כל כך שמתוכנן לפרטי פרטים האופן אומנותי כל כך ונושא אופי היסטורי ומסורתי השמור לבתי מלוכה . עם כל זאת יש דבר אחד שמעסיק במיוחד כמעט את כולם – שמלת הכלה, הסוד הכי שמור בחתונה ולא משנה מי הכלה ומאיזה בית מלוכה  מדובר כולנו מחכים לראות את השמלה.

שמלת כלה במעמד שכזה מצריכה חודשים של הכנה ותפירה עילית, בחירת הבדים, הגיזרה , התחרות והרקמות המקוריות שנתפרות לשמלה (במקרים מסוימים בעלי משמעות  לכלה ולבית המלוכה כמו סוגי הפרחים , סמלים ועוד). יש קוד לבוש  שנשמר עם השנים, הצבע השולט הוא הלבן, שובל והינומה הם מוטיב חוזר, רק האורכים משתנים. הגיזרה  עצמה תלויה בטעמה האישי של הכלה. יש שילוב של מסורת בשילוב מודרני וחדשני, כמעט תמיד מודל לחיקוי והערצה . בסופו של דבר ישנם קווים נקיים, מעט שמרנים, צניעות מחייבת  והדר שאופיניים למעמד. התוצאה הסופית היא לשיקולנו האישי בלבד. בתמונות חלקם ישנות וחלקם חדשות  אבל כולן נסיכות.

רעיונות לכלה…

עונת החתונות החלה-                                                                                                                                                                                                                                                      יש למי שההכנות כבר העיצומן ויש עדין כאלו שלא החליטו. יש כל כך הרבה על מה לחשוב… בחירת מקום לאירוע, ההזמנות לאורחים, העוגה ואך לא לשכוח את טבעת הנישואין. ומה עם הכלה שבנוסף עסוקה גם בבחירת השמלה, התכשיטים המתאימים והנעליים. למי שעדין לא החליטה הנה מספר רעיונות שיעזרו לכם להחליט..

יחי הפרטים הקטנים…

ההבדל הוא בפרטים הקטנים, בתפירה ובעיצוב הייחודי, אותם דברים שהמעצב משתמש כדי להפוך בגד ליצירה אומנותית. תהליך העבודה שבבניית קולקציה עילית הוא שונה החל מתקציבי הענק שמושקעים בכל הקולקציה, האפשרות להשתמש בחומרי גלם יקרים ומשובחים, שעות העבודה הארוכים שמושקעים בתפירת הבגד, ומספר האנשים שעובדים עליו. האפשרות ליצור קולקציה עילית  שבה כל בגד הוא יחודי ושונה מקודמו מאפשרת למעצב לשחק בחומרים, לפרק ולבנות מחדש תוך בשימוש בנפחים וצלליות שונות ומגוונות..

בשנים האחרונות בתי אופנה נסגרו או ביטלו לגמרי את קולקציות העילית שלהם עקב אי היכולת להמשיך ולממן הפקות גדולות כל כך. האפשרות להשתמש בחומרי גלם שמעוצבים ונוצרים במיוחד לבגד עצמו, האפשרות לפרק ולבנות מחדש את החומרים והעובדה שבעשייה עצמה עוסקים בעלי מקצוע מהטובים בתחומם החל מהתופרות, רוקמות התחרה על כל סגנונותיה, יוצרי הפרחים האומנותיים, הגזירה, יוצרי התכשיטים  והאביזרים הנלווים ועוד. פעמים רבות  בתפירת הבגד עוסקים מספר רב של אנשים, חלקי בגד שנתפרים בנפרד ובחלקים בידיי ידיים מקצועיות, מי את השרוול ומי את העליונית או החצאית ולאט לאט הבגד רוקם עור וגידים.. קפלים על גבי קפלים, שכבות של בדים , מראה מפוסל או מראה נישפך תוך שימוש במטרים רבים של בדים שבסופו של דבר יוצרים בגדים יחודיים במינם במראה ובעבודה. הכלל החשוב ביותר בעשיית הבגד הוא התפירה הידנית שמבדילה בין בגד תעשייתי לבגד בתפירה עילית.ישנה מסורת עתיקה שנשמרת ומתחדשת.   כל בגד שמוצג בתצוגה ונבחר בסופו של דבר על ידי הלקוחה נתפר מחדש לפי מידות הלקוחה תוך הבטחה שהבגד הוא יחיד במינו. פעמים בשנה אני מחכה כמו לחגיגה גדולה כאשר מציגים בפריז את קולקציות האופנה העילית. התיאטרליות לצד הדרמטיות, הערכה והאהבה למקצוע, הצבעוניות והפרטים הקטנים שיוצרים יצירות אומנות תלת ממדיות. מצדי ישנה ציפייה והתרגשות רבה ולפעמים  גם מעט אכזבה. ההתרגשות להיות חלק ממופע גדול ומרשים, שמאשפר לנו לפעמים לברוח לעולם מלא קסם ומסתורין.