ארכיון חודשי: יוני 2011

יחי הפרטים הקטנים…

ההבדל הוא בפרטים הקטנים, בתפירה ובעיצוב הייחודי, אותם דברים שהמעצב משתמש כדי להפוך בגד ליצירה אומנותית. תהליך העבודה שבבניית קולקציה עילית הוא שונה החל מתקציבי הענק שמושקעים בכל הקולקציה, האפשרות להשתמש בחומרי גלם יקרים ומשובחים, שעות העבודה הארוכים שמושקעים בתפירת הבגד, ומספר האנשים שעובדים עליו. האפשרות ליצור קולקציה עילית  שבה כל בגד הוא יחודי ושונה מקודמו מאפשרת למעצב לשחק בחומרים, לפרק ולבנות מחדש תוך בשימוש בנפחים וצלליות שונות ומגוונות..

בשנים האחרונות בתי אופנה נסגרו או ביטלו לגמרי את קולקציות העילית שלהם עקב אי היכולת להמשיך ולממן הפקות גדולות כל כך. האפשרות להשתמש בחומרי גלם שמעוצבים ונוצרים במיוחד לבגד עצמו, האפשרות לפרק ולבנות מחדש את החומרים והעובדה שבעשייה עצמה עוסקים בעלי מקצוע מהטובים בתחומם החל מהתופרות, רוקמות התחרה על כל סגנונותיה, יוצרי הפרחים האומנותיים, הגזירה, יוצרי התכשיטים  והאביזרים הנלווים ועוד. פעמים רבות  בתפירת הבגד עוסקים מספר רב של אנשים, חלקי בגד שנתפרים בנפרד ובחלקים בידיי ידיים מקצועיות, מי את השרוול ומי את העליונית או החצאית ולאט לאט הבגד רוקם עור וגידים.. קפלים על גבי קפלים, שכבות של בדים , מראה מפוסל או מראה נישפך תוך שימוש במטרים רבים של בדים שבסופו של דבר יוצרים בגדים יחודיים במינם במראה ובעבודה. הכלל החשוב ביותר בעשיית הבגד הוא התפירה הידנית שמבדילה בין בגד תעשייתי לבגד בתפירה עילית.ישנה מסורת עתיקה שנשמרת ומתחדשת.   כל בגד שמוצג בתצוגה ונבחר בסופו של דבר על ידי הלקוחה נתפר מחדש לפי מידות הלקוחה תוך הבטחה שהבגד הוא יחיד במינו. פעמים בשנה אני מחכה כמו לחגיגה גדולה כאשר מציגים בפריז את קולקציות האופנה העילית. התיאטרליות לצד הדרמטיות, הערכה והאהבה למקצוע, הצבעוניות והפרטים הקטנים שיוצרים יצירות אומנות תלת ממדיות. מצדי ישנה ציפייה והתרגשות רבה ולפעמים  גם מעט אכזבה. ההתרגשות להיות חלק ממופע גדול ומרשים, שמאשפר לנו לפעמים לברוח לעולם מלא קסם ומסתורין.

מודעות פרסומת

Nina Ricci resto 2012

נינה ריצ'י 2012-                                                                                                                                                                                                                                           קולקצייה נשית במראה צמוד וסקסי ומצד שני במראה רחב יותר, רומנטי ונשי לא פחות . קולקצייה עכשוית , אלגנטית שילובי צבעים והדפסים עדינים שיוצרים מראה קליל צעיר ועדכני לכל שעות היום. אני מאוד אהבתי ואתם? 


Valentino restoe 2012

לקח לי לא מעט זמן לקבל ולהבין את המעצבים החדשים של בית האופנה ההיסטורי Valentine. היה לי קשה להיפרד מהמעצב שאותו הערצתי מגיל צעיר, מעצב שאהב והבין נשים. קולקציות שלמות עשירות בפרטים, שילובי צבעים, גזירות, קווים המחמיאים לגוף האישה והרשימה עוד ארוכה.בזמן שהותי ובביקורי בmilano  , הייתי הולך לחנות שלו ב- via montenapolo ,סקרן לראות את שמלות הערב מקרוב, אך הן תפורות ולהתבונן מקרוב על כל הפרטים והרקמות שנתפרו בידי ידיים מנוסות הייתי מתרגש כל פעם מחדש. היום התרגשות איננה אבל ישנה סקרנות,

היום את הקולקציות של בית האופנה מעצבים שני מעצבים-                                                                                                                                                                                         maria grazie chiuri and pier paolo piccoli , שני מעצבים מוכשרים שלקחו את valentine למקום אחר,לתקופה חדשה.אלגנטיות, נשיות, רכות מלווים בהרבה פשטות וקווים נקיים. ישנם צבעים רכים ,תחרות ורקמות אבל בסגנון שונה לחלוטין. ישנה עקביות ומוטבים חוזרים לדעתי בין כל הקולקציות שהוצגו עד היום ואולי זה מה שמקל עלי בלקבל את זוג המעצבים הצעיר.

בימים אלו ממש מוצגת הקולקציה המקדמה לקיץ 2012. בחרתי להציג מספר שמלות שמתחברות לסגנון שלי ושאותם בחרתי להציג.

 

 


קפיצה לנפולי- LA MIA NAPOLI

אולי זה הקרבה לים, הסטודיו שליד השוק והרוח החמה שנושבת, לקחו אותי ולו לשבריר של שנייה לנפולי. אותה נפולי שמדי בוקר אחרי הקפה הייתי יורד לסיור בעיר או סתם לקנות מצרכים בשוק לארוחת הערב, לחם טרי, אשכול גדול של עגבניות סן מרצנו, כדור מוצרלה גדול ומעושן , דגים טריים עשבי טיבול ותפוחי נורקה (תפוח עץ קטן ועסיסי שגודל למרגלות הר הגעש של נפולי) .הרבה היסטוריה לעיר כל כך ססגונית . המבנים הישנים של מרכז העיר,חלקם ממש מוזנחים, הצבעים הדהויים ופסלי המדונה בכל פינת רחוב או בנין, הטורקים, הספרדים והאוסטרים כולם השאירו חותמם בתרבות הים תיכונית של נפולי, שבעברה המפואר נחשבה לבירת אירופה מבחינת חשיבותה המדינית ותרבותית. עיר שעד היום עשירה במרקמים ריחות וטעמים מטריפים אותם תימצאו רק בנפולי.

הרחובות הצרים מלאים בחניות ודוכנים העומדים אחד ליד השני, ריח הקפה הטרי שיוצא מבתי הקפה והמאפים הטריים…חנות ספרים יש שנייה לצד חנות עתיקות, במסעדה שמתחילה בהכנות לקראת הצהריים, בחנות הירקות השכונתית תמצאו גם גבינות מעושנות, שמן זית, פרושוטו ותבלינים.אני תמיד מוקסם מחנות הירקות האיטלקית…ארגז קטן לכל פרי וירק, כולם מסודרים ומצוחצחים באופן מופתי שלפעמים מעלים את השאלה האם זה אמיתי? האם ידעתם שבנפולי בשעות הצהריים ניתן לקנות פיצה חמה מהדוכן שממש מזכיר את דוכני הפופקורן הישנים, ככה למי שלא רוצה לשבת , פשוט מגלגלים ולוקחים. (מיותר לציין עד כמה שזה טעים) אני ממליץ בחום למצוא מעדנייה שבה מוכרים מעדנים ומאפים טריים , ARANCINI, TORTE SALAT, LASAGNA, PANZEROTTI, PESCE FRITTO  ועוד.מה שניקרא  CIBO DEL POPOLאוכל עממי . איזה געגועים לנפולי שלי

ההמשך יבוא


קולקציית מעצבים 2011-12


yehuda beresi – קולקציית הכלות שלי


שמלת הכלה שלי

 אך לבחור את שמלת כלה מתאימה,

עונת החתונות החלה והחלטתי לשתף אותכם במחשבותי כמעצב שמלות כלה…..

כילד קטן תמיד התרגשתי לראות כלות או יותר נכון את מה שהכלה לובשת. לראות את הכלה נכנסת  לאולם כולה שמחה וזוהרת ,מאופרת, עם תסרוקת מנופחת ולבושה בשמלת חלומותיה. האופנה גם בתחום הכלות משתנה כל עונה (אף על פי שבארץ בתחום הכלות יש אופנות שלא משתנות..ועל זה אני אחזור מאוחר יותר). היום אחרי הרבה שנים בתור צופה, ובמשך השנים כמעצב ויועץ בהם בליתי עם חברות ולקוחות צברתי לא מעט ניסיון  ולא מעט דעות על אך לבחור שמלה ועל השמלה עצמה.                                                                                                                                                                                                   כל כלה רוצה ללבוש את "השמלה" ולהרגיש מיוחדת בערב בו היא הכוכבת הראשית. לבחור שמלה לא תמיד היא משימה קלה, אני הייתי מחלק את זה לשתי קבוצות – אילו שיודעות  בדיוק מה הן רוצות  – ואלו שעדין לא גיבשו דעה. לכל כלה יש סגנון משלה ובבחירת השמלה יש מספר שיקולים שכדי לקחת בבחירת השמלה ואחת מהם למה לא גם חלומות של ילדה.                                                                                       עונות- חשוב להתאים את עצמנו למזג האוויר שבו אנחנו מתחתנים. אופי האירוע, עם זה בסימן האלגנטיות,סולידי,צעקני או משהוא פחות מחייב, כמו חתונה ביום שישי אחר הצהריים שלדעתי מצריך שמלה קלילה ארוכה או קצרה.לכל אירוע יש את הסגנון המתאים לו.                                                                                                                                                                                                            השפעות אופנתיות באותה תקופה שיכולות להשפיע ולתת לכלה אפשריות לגיוון- שמלות סירנה, צינור, נפחים ,מחשופים .צבעים וגוונים חדשים ,בדים ותחרות בסגנונות שונים. בדרך כלל הלבן הוא הצבע השולט וכך צבע הפנינה והשמנת. בשנים האחרונות אפשר לראות מעצבים שמציעים קולקציות כלה צבעוניות  על בסיס זהב, כסף, אפור או הפודרה, מעצבים כמו- ELIE SAAB, VERA WANG, .CAROLINA  HERRERA, OSCAR DELLA RENTE,  ACQUACHIARA   למי שלא רוצה לוותר על הצבע המסורתי ובכל זאת להוסיף גוונים שונים לשמלה יכולה לעשות זאת באמצעות פריטים כמו חגורה צבעונית, פרחים, תכשיט או תוספת רקמה ועדין לשמור על מראה כללי מבוקש.                                                                                                                                                                                           השובל – השימוש בשובל לא נפוץ במיוחד בארץ אבל עם עושים אז חשוב לא להגזים, בן עם  השובל הוא חלק מהשמלה ועשוי מאותו בד, בן עם זה וולאן או תוספת של תחרה  חשוב שהאורך יהיה קצר לא יותר מחצי מטר. באירופה יש את סגנון ה CATTEDRALA שאורכו לא עולה על יותר מ 3 מטר. ישנה גם אפשרות להשתמש בשובל כתוספת חיצונית לשמלה ואז לאחר החופה ניתן להסיר אתו, דבר שמאפשר לכלה חופש תנועה.                                                                                                                                                                                                                                                                             הינומה- ההינומה הוא חלק חשוב והכרחי בגלל המשמעות הסמלית שהיא מסמלת לתרבויות שונות, אבל לדעתי יש לה גם משמעות רומנטית. גם פה ההינומה עצמה צריכה להתאים לאופי השמלה, נוחה ללא מוגזמת מדי, בסופו של דבר אחרי החופה הכלות נוהגות להוריד את ההינומה.                                                                                                                                                                                              דבר חשוב במיוחד שלפעמים נוטים להתעלם ממנו הוא מבנה הגוף, לפעמים בוחרים שמלות בגלל שראינו את השמלה על משהיא אחרת או בתמונה מבלי לחשוב עם הוא מתאים לגופנו. חשוב להכיר את מבנה גופנו ולדעת לטשטש את הנקודות החלשות ולהבליט את המיטב שבנו.( נשים עם חזה גדול שלובשות מחוכים עם כוסות מה שלדעתי יוצר את הרושם של חזה גדול יותר, או קווי צללית שלא מתאימות לכל מבנה גוף). אפשר גם ללכת על אופציה של שמלה קצרה לחופה בתנאי שהרגליים הם מקור לגאווה.                                                                                                                                                                                            אני שמח לשמוע תגובות של אנשים שנכנסים אלי לסטודיו, עם חלק מהם נוצר דיאלוג בנושא אופנה, השפעות והבדלים בסגנון הלבוש הישראלי לזו שבאיטליה,על סגנון חיים ועוד, ולא פעם שואלים אותי מה דעתי על הכלה הישראלית ? בשנים שחייתי במילאנו גיליתי עולם חדש של אופנה, סטייל, שיק וסגנון אופנה חדשני ומעניין. עולם הכלות האיטלקי שונה כל כך מזה הישראלי.בעוד שבאיטליה או אירופה בכלל קיים קוד לבוש בארץ לצערי לא ועם יש אז הרבה מתעלמים ממנו, הכלות בארץ נועזות מדי וחושפות יותר מדי (לטעמי האישי) עד שלפעמים שוכחים לאיזה אירוע לובשים את השמלה. לשמחתי יש בארץ שינוי מגמתי ואופנתי לסגנונות חדשים, אולי יותר מודעות עצמית ורצון לדברים חדשים.